Skip to main content

ישראל, תל אביב, רח' ויצמן 14, קומה 12, משרד   1206 ||  03-7412385,  050-5436759

מרפאה של ד"ר מרק ליטווק

סרטן: גורמים למחלה ועקרונות הטיפול

 סיבות להיווצרות מחלות אוטואימוניות וכרוניות, כולל סרטן

בגוף האדם קיימים 5 רמות של תמיכה בחיים, ואם פעולתן תקינה, בן אדם מרגיש טוב ובריא. רמה ראשונה – תאית, שניה – בין תאית, שלישית – רקמתית, רביעית – איברית, חמישית – מערכתית.

כל הרמות האלה הינן עצמאיות, לא תלויות אחת בשנייה, ולכל אחת יש מנגנון הגנה מפני מחלות וזיהומים משלה.

בחדירת הווירוס לגוף האדם מופעלת רמה ראשונה של הגנה, עיכול. זיהומים מפעילים את הפרמנטים ולויקוציטים על מנת להרוג את האויבים של הגוף. בשלב הזה בן אדם מרגיש הורדה של חום הגוף ולחץ דם, ברפואה הרשמית מצב הזה נקרא טרום מחלתי. מאמץ פיזי בשלב הזה רק מחמיר את מצבו הכללי של אדם.

אם רמה ראשונה של הגנה לא הצליחה לעצור את המחלה, אז מופעלת רמה שנייה של ההגנה. לשלב הזה של מחלה אופייניים: עלייה חדה בחום הגוף, רעד, עלייה קלה בלחץ דם. רמת לויקוציטים בדם עולה וגם פקטורי קרישה. אם בשלב הזה הגוף מנצח, בן אדם מבריא. רמה ראשונה של תגובה חיסונית נקראת חומצית, שניה – בסיסית. אך בן אדם עלול גם לא להבריא.

במקרה הזה זיהום נשאר בגוף ודרושים אמצעים מסובכים יותר על מנת להגן על הגוף מזיהום (אנטיגן). אז מתחיל שלב שלישי עם הגנה ברמה השלישית: יצירת נוגדנים נגד האנטיגן. אם התהליך מסתיים בהצלחה, מתחיל חיבור של נוגדנים עם אנטיגנים, וכתוצאה מכך, נוצר קומפלקס חדש גדול הנקרא קומפלקס אנטיגן-נוגדן. זה אותו האנטיגן, אך מחובר לנוגדן. הקומפלקס הזה הוא יותר גדול, תוקפני ומסוכן. למאבק בו מתגייסות כל מערכות ההגנה של הגוף, מופעלות שתי רמות ההגנה מחדש בעוצמה גבוה יותר. המשך נראה כהפיכת המחלה לאקוטית עם רעד ועליית חום לגבוה מאוד. התגובה סופר חזקה הזאת נותנת לגוף הזדמנות שנייה לנצח את המחלה.

חומצות שומן שהיו בזיהום הראשון, בהתאם להרכבן, יחד עם קומפלקס אנטיגן-נוגדן, מתחברים לאיברים עם חומצות שומן דומות, ואז מתחילות להתפתח מחלות קונקרטיות, שאם לא מטפלים בהן, הופכות למחלות כרוניות. לדוגמא, אם חומצות שומן דומות נמצאות בכליות, מתפתחת מחלה כלייתית, אם ברקמות חיבור – ארטריטיס ראומטית, אם במערכות עצבים – מחלה של מערכת עצבים, וכו'.

אם בן אדם לא מבריא בכל זאת, גופו מייצר נוגדנים מחלבונים ושומנים (שנקראים גם נוגדנים אלרגיים), שמסוגלים להרוס את הקומפלקס אנטיגן-נוגדן בשלב החדש ולעצור את המחלה. הם מונעים הופעה של תסמינים חדשים ויוצרים תנאים להשלמה של תהליך ההחלמה.

כך ניתן להסביר את תהליך התפתחות של מחלות כרוניות ואוטואימוניות. אך התמונה אינה שלמה ללא מתן הסבר על תנאים בהם נוצרת מחלת סרטן. תנאי ראשון – פגם מולד של נוגדנים לתאי סרטן או היעדרותם. תנאי שני – מחלות ויראליות בעבר. הרי מחלות וירליות הורסות את ממברנות התא, ובהמשך הן משתכפלות עם פגם. תנאי שלישי – גורמים טוקסיים. לדוגמא: עישון, תנאי סביבה ירודים, קנצרוגנים באוכל וכו'.

בעיות מערכת החיסון במחלות סרטן

ההבדל בין אדם בריא לאדם חולה בסרטן הוא באי יכולת שלו לייצא נוגדנים אלרגיים לתאים סרטניים. קיימים שני כיוונים ש להתפתחות המחלה: ראשון – אי יכולת מוחלטת לייצר נוגדנים אלרגיים לתאיי סרטן. שני – תגובה חלשה לייצור נוגדנים.

ניזכר בחמשת הרמות שדיברנו עליהן קודם. כל מערכות ההגנה באות לידי ביטוי בכל 5 רמות, אך בצורה שונה. ובכל שלב נעלמת יכולת לייצר נוגדנים. מכן נובעת מסקנה הגיונית: התקדמות הסרטן קשורה לאי יכולת של הגוף לייצר נוגדנים אלרגיים נגד תאיי סרטן בכל אחת מהרמה הזאת. אך נוגדנים נגד סוגים אחרים של זיהומים (אם הם קיימים בגוף) ממשיכים להיווצר. בשל התקדמות המחלה הנוגדנים הללו יכולים להיות פגומים, מפני שמערכת החיסון כבר לא מסוגלת לשלוט במחלה והיא מתקדמת מהר במיוחד.

קיימים מקרים כשהגוף שומר את היכולות של מערכת החיסון שלו ברמות יותר גבוהות, לדוגמא, ברמה האיברית, אך ברמות נמוכות יותר, לדוגמא, ברמה תאית או רקמתית, היא נאבדת. ואז מחלה מתקדמת ברמות הללו. במילים אחרות, אם בדם נמצאו תאי סרטן, זה לא אומר שהתחיל תהליך היווצרות גרורות. רק איברים שאיבדו את ההגנה האלרגית, חשופים להופעת גרורות. ולעומתם, האיברים שלא איבדו את היכולת הזאת, נשארים בריאים. כאבים במחלת סרטן מופיעים כשהגידול מגיע לרמה האיברית.

במילים אחרות, סרטן שונה מכל המחלות האחרות, בהן בעיית אי יכולת לנצח את האנטיגן בעזרת נוגדנים תלויה בתגובה חיסונית. במחלת סרטן הגוף מאבד את היכולת החיונית הזאת עוד לפני הופעת המחלה. במקרה הזה חובה למנוע הדרדרות של מערכת החיסון אצל אדם בריא. בהופעת הסרטן המטרה העיקרית – התאמת אמצעים שמחזקים את מערכת החיסון שמצילה את החיים, לשיקום של כוחות ההגנה של גוף באחת (מתוך 5) הרמות, בה הן הלכו לאיבוד. זו היא מטרה ראשונית. מטרה חשובה יותר – לשקם את מערכת החיסון בכל הרמות, ורק לאחר שזה נעשה, ניתן לדבר על החלמה. זה המפתח להבנה של טיפול בסרטן. אגב, הגישה הינה נכונה גם בטיפול במחלות אחרות, מפני שתרשים התפתחות של מחלות רבות הינו סטנדרטי.

ועכשיו נציין גורמי מחלה לא פחות חשובים.

 מאזן חומצה ובסיס כבסיס לחיים בריאים של אדם

גוף האדם מתפקד מתוך איזון בין שני רכיבים של ויסות של כל מערכות החיים. מדובר במאזן חומצה ובסיס. תחילה, נגדיר את המושג מטבוליזם. מטבוליזם – מכלול של כל התגובות הכימיות והפיזיות באמצעותם נוצרת ונשמרת אנרגיה שדרושה לגוף. מטבוליזם תלוי בכמה גורמים. אחד החשובים מהם זה מזון. בהתאם למזון שאנו צורכים, בגופינו מתרחשות תגובות אנבוליות או קטאבוליות, בהתאם למזון שאנו צורכים. אלו הם מושגי ייסוד להבנה של כל הכתוב מטה.

מטבוליזם אנבולי

מטבוליזם אנבולי, או בסיסי (ביוונית anabole – עלייה) זה כל התהליכים היוצרים שכתוצאה מהם כל החומרים המזינים שנכנסים לגוף באמצעות המזון הופכים בהדרגה לתרכובות חיוניים שמטרתם ייצור וחידוש תאים ורקמות. במילים אחרות, אלה הן לבנים לבניית הבניין, הגוף החי. להלן כמה דוגמאות לפעילות אנבולית (בסיסית):

  • גדילה והתפתחות
  • צמיחה והחלפת העור והציפורניים
  • ריפוי פצעים
  • ייצור לויקוציטים ואריתרוציטים
  • ייצור פלאקים טרשתיים בכלי דם

מטבוליזם קטאבולי

מטבוליזם קטאבולי (או חומצי) (מיוונית katabole – זריקה, הרס) זה כל התהליכים של פירוק, כתוצאה מהם תרכובות מסובכים הופכים לפשוטים יותר. לדוגמא:

  • הפיכה של חומרים לאנרגיה
  • תהליכי הזדקנות הגוף
  • עיכול המזון, תסיסה
  • הריסת קרישי דם (טרומבוסים)
  • הרס הפלאק הטרשתי בכלי דם
  • השמדה של חיידקים ווירוסים על ידי לויקוציטים
  • הרס רקמות פגומות

מכל האמור מעלה מתבקשת מסקנה לוגית שתהליכים אנבוליים וקטאבוליים משלימים זה את זה וצריכים זה את זה. דוגמא: אבצס מוגלתי – צבירת מוגלה ודלקת – אנבוליזם (מטבוליזם אנבולי). תהליך של ספיגת המוגלה וריפוי הפצע – מטבוליזם קטאבולי. עוד דוגמא: קרישת הדם הינו אחד התפקידים האנבוליים החשובים בגוף. אם זה לא היה מתרחש, בן אדם היה עלול מאיבוד דם לאחר חתך קטן באצבעו. אך קרישי דם חייבים להיהרס בצורה טבעית לאחר זמן מה. וזה כבר מטבוליזם קטאבולי.

לסיכום, שני התהליכים המטבוליים חשובים ביותר לתפקוד תקין של גוף, ולמרות העובדה שתגובות שהם מעוררים נוגדות זו לזו, תוצאה של קיום משותף שלהם – גוף בריא. אך גוף יכול להיות בריא ולתפקד בצורה תקינה רק במצב של איזון כולל – איזון של שני תהליכים. במהלך היום תהליכים אנבוליים או קטאבוליים יכולים לשלוט בגוף. הם צריכים להחליף ולהשלים אחד את השני. חשוב לשמור על יחס של תהליכים הללו במהלך 24 שעות על מנת לשמור על בריאות הגוף.

חלק האנבולי של היממה קשור לצבירת האנרכיה, יצירת רקמות חדשות, ריפוי ופעילות "בונה" אחרת.

חלק הקטאבולי – קשור לשחרור האנרגיה ועיכול המזון.

בריאות האדם במהלך היום היא דינמית ולא סטטית. מחקרים הוכיחו שפגיעה בקצב של תהליכים אנבוליים, ולאחר מהם, קטאבוליים, מפרה את המאזן חומצה ובסיס, וכתוצאה מכך, סיכוי להופעת מחלה עולה. נביא כמה דוגמאות לביטויים אנבוליים וקטאבוליים בגוף האדם:

נטיות אנבוליות:

  • רצון לצרוך באלכוהול בכמות מתונה
  • הרגשה תקינה לאחר הארוחה
  • מצב תקין של קרסוליים
  • תאבון ירוד
  • אוסטאוארטריטיס
  • אוסטאופורוזיס מופיע לעיתים רחוקות או כלל לא
  • שינה תקינה
  • שינה במהלך כל הלילה
  • נדיר: חלומות רעים
  • קושי לקום בבוקר
  • לחץ דם גבוה
  • עצירות
  • כאבים בבית החזה
  • ידיים ורגליים קרות
  • הרפס (יותר על השפתיים)
  • יכולת טובה של ריכוז
  • רמה גבוהה של יוזמה
  • אסרטיביות
  • יכולת להתגבר על סטרס
  • נטייה לעששת
  • מצב תקין של חניכיים
  • דלקות חניכיים לעיתים רחוקות
  • צורך מתון בדברי במזון מתוק
  • סוכרת
  • צורך לנשנש לעיתים רחוקות
  • מרגיש/ה טוב יותר בערב
  • כאבי ראש לעיתים רחוקות
  • כאבי ראש בבוקר
  • קצב לב לא סדיר
  • קושי לנשום
  • העדר בחילות
  • תגובה קלה לעקיצות
  • תכיפות במתן השתן
  • צבע שתן בהיר
  • זיהומים ווירליים לעיתים קרובות
  • הצטברות פלאק בכלי דם

נטיות קטאבוליות:

  • רצון מוגבר לצרוך אלכוהול
  • רצון לישון לאחר הארוחה
  • ייתכן: נפיחות בקרסוליים
  • תאבון מוגבר
  • ארטריטיס ראומטית
  • אוסטאופורוזיס
  • קושי להירדם או נידוני שינה
  • הפרעות שינה לעיתים קרובות בחוצות הלילה
  • חלומות רעים לעיתים קרובות
  • יקיצה בקלות ומוקדם בבוקר
  • לחץ דם נמוך
  • שלשולים עם צואה דייסתית
  • היעדר כאבים בבית חזה
  • ידיים ורגליים חמות
  • הרפס לעיתים רחוקות או כלל לא
  • יכולת ירודה של ריכוז
  • אי רצון ליזום או ביטוי יוזמה חלש
  • קושי בקבלת החלטות
  • אי יכולת להתגבר על סטרס
  • עמידות שיניים מפני עששת
  • מצב חניכיים ירוד
  • דלקת חניכיים לעיתים קרובות
  • צורך מוגבר במזון מתוק
  • סוכרת מופיעה לעיתים רחוקות
  • צורך בנשנושים רבים
  • הרגשה כללית יותר טובה בבוקר
  • כאבי ראש לעיתים קרובות
  • כאבי ראש לאחר הצהריים או בערב
  • קצב לב תקין
  • נשימה תקינה
  • בחילות לעיתים קרובות
  • תגובה חריפה לעקיצות
  • מתן שתן לעיתים רחוקות
  • צבע שתן כהה יותר
  • עמידות מפני זיהומים וירליים
  • הצטברות מועטה של פלאקים בכלי דם

לאחר עיון בטבלה ברור שלבן אדם בריא יכולים להופיע נטיות משני הסוגים. אפילו הצטננות קלה מפרה את האיזון היומיומי מאנבולי לקטאבולי, מפני שהגוף שואב להגן על עצמו מפני מחלה כלשהי. חוקרים שמו לב שרוב הזיהומים וירליים מופיעים כשהגוף נמצא בעקומה "עליונה" של שינויים אנבוליים. מטבוליזם אנבולי מאופיין בהימצאות בגוף ליפידים, שומנים, שנקראים סטרולים (כולסטרול). דווקא סטרולים מסייעים לצמיחת הווירוסים. כשווירוס מתחיל לפעול, מטבוליזם עובר להגנה קטאבולית. להגנה הזאת משתמשים בליפידים אחרים – חומצות שומן. סטרולים וחומצות שומן פועלים בכיוונים הפוכים, כתוצאה מכך מטבוליזם מתאזן והגוף חוזר לבלנס.

גורמים המשפיעים על מטבוליזם

גורמים רבים משפיעים על מטבוליזם – תורשה, סביבה, רגשות, סטרס, עישון, צריכה מופרזת של אלכוהול, חוסר פעילות גופנית או פעילות גופנית מוגזמת, איכות השינה, כמות הסוכר, תרופות מסוימות, ובסופו של דבר, אפילו יחסים שלנו עם אנשים אחרים. אך, כפי שהזכרנו לעיל, הגורם החשוב ביותר הוא מזון. כך מתחלק המזון:

אנבולי (בסיסי):

  • דג טרי
  • לחם לבן
  • מוצרי חלב (קוטג', קצפת, חלב)
  • חמאה
  • ביצה קשה
  • שמן זית, תירס, חמניות
  • אורז, דוחן
  • פירות (חוץ ממושכרים מטה)
  • ירקות ירוקים (קישואים, מלפפונים)
  • עשבי תיבול ירוקים (פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, עלי חסה וכו')
  • תפוח אדמה, בטטה
  • סלק, גזר
  • לימון
  • דבש
  • סוכר, מלח
  • קפה, תה שחור
  • רוב סוגים של תה צמחים
  • אלכוהול
  • כל מני ממתקים (סוכריות, שוקולד, עוגות, ריבות וכו')
  • גלידה
  • זרעים ללא קליפות
  • רוטב סויה
  • פולים
  • שקדים, אגוז קוקוס
  • אצות ים, כולל אדום כהה וירוק-חום (למינריה)

קטאבולי:

  • בשר
  • נקניק מבושל ומעושן
  • דג מעושן
  • שימורי דגים (סרדינים, טונה, סלמון ושומן שלו, כבד דג שיבוט)
  • שומן של כל סוגי דגים
  • דברי חלב (ריוויון, יוגורט ללא סוכר, שמנת וכו')
  • לחם מלא, לחם שיעורה
  • פסטות
  • ביצה מטוגנת
  • דייסות
  • שאר האגוזים
  • זרעים (פרג, שומשום, גרעיני חמנייה ודלעת)
  • גבינות קשות, במיוחד עם עובש
  • זרעים שלמים
  • חצילים, גמבות
  • בזיליקום
  • כרוב כבוש
  • עגבניות
  • דובדבן
  • חמוציות
  • רימונים
  • תפוזים, קלמנטינות
  • תירס
  • חומץ
  • שום, בצל
  • תבלינים: ציפורן, ג'ינג'ר, קינמון, חזרת, פלפל אדום ושחור

כשמשתמשים בטבלה הזאת יש לזכור שבישול לעיתים גורם למזון לשנות את תכונותיו מקצה לקצה. מהטבלה ניתן לראות שביצה רכה הוא מזון בסיסי, אמנם ביצה קשה – מזון חומצי.

יוצא שאם בן אדם צורך מזון "נכון" עבורו, ניתן לשנות את הסטיות הקטנות לכיוון קטאבולי או אנבולי, כל עוד השינויים הללו לא גרמו למחלה. איך נדע את הנתונים של מאזן חומצה ובסיס שלנו? יש כמה אמצעים, אך הכי פשוט וקל זה בדיקת PH  של שתן. מחקרים הוכיחו ש-PH של אנשים בריאים משתנה במהלך היום מעלה ומטה ביחס ל-PH ממוצע של שתן – 6. זה טבעי. כשאיזון של בן אדם נוטה לכיוון אנבולי, שתן שלו נהיה בסיסי ו-PH עולה מעל 6. בנטייה למצב קטאבולי שתן נהיה חומצי ו-PH שלו פחות מ-6. לצערנו, לחולים כרוניים אף פעם לא רואים שתן בטווח הנורמה. הוא קבוע ולרוב לא משתנה, אך גבוה או נמוך יותר מהממוצע – 6. אפשר לנחש שחולים עם PH קבוע גבוה יותר מ-6 נתקעים במצב אנבולי. במקרה ההפוך, עם  PH פחות מ-6 – במצב קטאבולי.

מדידת PH של שתן

אספו את השתן בכוסית בצבע לבן. מומלץ לערוך בדיקה באור של יום, אך לא באור של פלואורסצנט, מפני שהוא מעוות את צבע האינדיקטור. ניתן להשתמש בסטיק שמודד PH. אתם זוכרים שמאזן חומצה ובסיס משתנה במהלך היום? לכן יש צורך לעושות בדיקה 4 פעמים ביממה בשעה מסוימת:

  • בדיקה ראשונה נעשית בבוקר לאחר התרוקנות שלפוחית משתן של לילה.
  • שניה – בצהריים.
  • שלישית – בין שעה 15 ל-17.
  • רביעית – מאוחר בלילה בין שעה 20 ל-22.

אם בבדיקה צבע ירוק מופיע בעקביות, ככל הנראה, מדובר בדיסבלנס אנבולי. אם צבע אדום מופיע בעקביות, מדובר בסטייה קטאבולית. אמנם, יש לקחת בחשבון שזה לא גזר דין ולא סוף הדרך. מטבוליזם של בן אדם יכול להיות לרוב אנבולי או קטאבולי מסיבות רבות. יתרון קבוע ועקבי של צבע מסוים יכול להעיד על כמה דברים. ייתכן ומטבוליזם משתנה על מנת לאזן את המצב. ייתכן וזאת תגובה הגנתית של גוף בשל איזו השפעה פנימית או חיצונית, כגון וירוס, טבק, קופאין, אלכוהול, סטרס, תוסף תזונה לא מאוזן. ניתן לנסות להוציא את הגורמים הללו. אורח חיים גם כן משפיע: אם הוא סטטי, כדאי להוסיף כמות סבירה של תרגילי כושר וזה ישפר את מצב המטבוליזם. אך זה לא יעזור אם יש איזה זיהום מוסתר או לא ידוע.

צריך להבין עוד דבר חשוב: שיקום של מאזן חומצה ובסיס לא אומר חזרה למצב שקדם לחולי. הוא רק יוצר מצע להתחלה של טיפול מוצלח.

הרשמה לייעוץ